כשזה מגיע למצפנים,לכייל זה קל, לכוון זה משמעותי.
מצפן הערכים. תוכניות חינוכיות-ספורטיביות.
בכל יום במגרש,יש רגע כזה.
המגרש מתגלה כמעבדה של החיים.
בכיתה התלמידים עושים את רב העבודה עם המחנכים והמחנכות שלהם — אנחנו משלימים את הידוק הלמידה ויצירת ההפנמה. מכוונים ודוחפים להתנסויות אמיתיות בסיטואציות חברתיות.
המחנכים שלנו ערים למשחק ולתלמידים — ממתינים ללכוד קונפליקט או מעשה חברי שאינו מובן מאליו. עוצרים, מדברים, מקבלים עוד נקודות מבט, המלצה לכיוון הנכון. אצלנו אלה לא בעיות משמעת — אלה הזדמנויות.
לא לכייל.לכוון.
המנחה שלנו בא לעורר חשיבה. עבור הקבוצה הוא דמות לדוגמא. בגובה העיניים. ילדים סומכים עליו, מרגישים שהוא רואה אותם.
מכוון. עם גבולות.
אחת הגישות אומרת — חינוך מכיל = ילדים מפונקים.יגדל להיות דור ללא סמכות.
אנחנו במצפן מנסים לחשוב אחרת — למרות כל מה שהיה, כל האשמים וכל הסיבות, אנחנו מראים את הכיוון הנכון כרגע. לרגע זה.
גבולות הן לא אפשרות — הן בסיס לכל התפתחות תקינה. בכל התוכניות שלנו הגבולות ברורים. כשמגיעים לכוון מצפן — מתחילים קודם כל במקום בו השמש זורחת ועד למקום בו היא שוקעת.
בסוף כל מפגשמתרגלים כדור אנרגיה.
בסוף כל שיעור חברי הקבוצה יוצרים אנרגיה חיובית — הכרת הטוב עבור חבר או חברה בשיעור היום.
מאמנים לחשיבה חיובית. בונים ביטחון עצמי. מלמדים אמפתיה.
אחרי הלמידה בכיתה, אני מבין את זה.אחרי התוספת של מצפן — אני מכיר את זה!
אנחנו משלימים את העבודה הקשה של המחנכות והמחנכים.
מורידים את הנלמד לשטח באמצעות משחק. יוצרים סיטואציות של מנהיגות, עזרה לזולת, תקשורת — ומהמקומות האלה נבנה את התהליך שלנו כא.נשים בחברה.
תוכנית גפן 60814